תוכניות הרדיו
דודו צ'רקסקי

 סגן דודו צ'רקסקי (מופיע בספר בשם 'אריק')
נפל ב- 20.4.1948 בקרב על משטרת נבי-יושע (מצודת כ"ח).

דודו צ'רקסקי הוא אותו 'דודו' מהשיר המפורסם של חיים חפר.
לשמיעת השיר

מתוך אתר "יזכור":
החל בשירות פעיל בפלמ"ח ב-1944 כמפקד ומדריך. את רוב זמנו עשה בגליל. היה ממקימי משק רמות-נפתלי על מבצרו. דודו אף השתתף בפעולות פיצוץ הרדאר בכרמל ובגבעת אולגה ושחרור מעפילי עתלית. עם פרוץ מלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי (לימים- חטיבת "יפתח") והשתתף בפעולות רבות. באחרונה שבהן ,פיקד על חוליית הפורצים בהתקפה הכושלת על משטרת נבי-יושע.

כך מספרת עליו נתיבה:
דודו, הממ"מם של הכשרת הצופים בדפנה, שהיה אחד הממ"ממים הכי ותיקים שהיו בפלמ"ח, התגייס לפלמ"ח כמעט מההתחלה, עלה די מהר בדרגות, מאז נשאר ממ"מם, לא הסכים לצאת לרזרבה, ונשאר רצוף בפלמ"ח כל השנים. אני נורא אהבתי אותו. כולם אהבו אותו, לא רק אני. הוא היה אחד כזה שלא הצליח לארגן לו שום אויב פרטי במשך כל החיים שלו. איזה מקסים. נורא ביישן, ובחור נהדר, מהוותיקים המפורסמים, ממש מהראשונים של הפלמ"ח. אבל מרוב שנים בפלמ"ח הוא הצליח להתגבר לפעמים, ולהיות שובב. הוא נורא השתדל להתאים לתדמית של ותיקי הפלמ"ח.
אשר ש"י הממ"כף שהיה בקרב בנבי-יושע סיפר לנו את כל העסק בפרטי פרטים : "אף אחד לא נשאר שם חי. ראיתי את כולם נהרגים. קודם נהרגו שני חברה, אחרי זה עוד אחד, אחרי כן דודו נפצע קשה, במפסעה, דם בעבע כמו ממעיין, ואחרי שהם שניהם – ספי ומוסא – לא הסכימו לשים את החומר עליו, לא רצו לשמוע על זה, הם התחילו לאסוף אבנים גדולות, אז שניהם נהרגו אחד אחרי השני, מהרימונים שהערבים המשיכו לזרוק כל הזמן ישר מעל הראש שלהם. ממש בצרורות. רימונים בצרורות". ואנחנו אומרים : "איך ראית את כל זה, היית ממש על-ידם ?" והוא אומר: "השתגעתם ? אם אני הייתי על-ידם אז הייתי חי עכשיו ? איך ראיתי ! הרי השמש כבר ממש זרחה !" ואנחנו אומרים : "מה זה כל העסק הזה עם החומר על הגב של דודו, על הכתפיים ? הדרגש לא הספיק ? לא היה מספיק גבוה ? מה קרה שם ?" ואשר אומר : "איזה דרגש על ראשכם, אתם לא יודעים שאיבדו אותו בדרך ? הרי איבדו אותו בדרך!"