תוכניות הרדיו
לילה ג'וזף

 טור' לילה ג'וזף (מופיעה בספר בשם 'ניקי')
נפלה ב-9.10.1948 בהוג'.

כך מספרת עליה נתיבה:
לילה ואני היינו ביחד בהכשרת עין-גב, ולא הינו חברות משהו יוצא-מהכלל. כי לילה היתה ירושלמית. ולירושלמים היה איזה מין סגנון כזה של דיבור, ושל התנהגות בכלל, שאנחנו התל-אביבים לא אהבנו. הם היו מין סנובים-אינטלקטואלים כאלה, ודיברו במין שמיניות כאלה, עם רמזים משפחתיים כאלה, אחד לשני, ועם רמיזות לכל מיני ספרים חשובים. ולילה עוד הייתה אחת מן המבריקים בין הירושלמים. אני לא כל-כך אהבתי אותה בהכשרה. היא היא לא היתה ספורטאית, היו לה ידיים שמאליות, והיא היתה "קרשית", כך קראנו לטיפוסית כזו : לא מתעניינת במין. ונוסף לכל היא היתה מכוערת שזה היה דבר נורא. בכל זאת, באיילת השחר, נורא שמחתי לראות אותה, כי באיזמקום כיבדתי אותה, מאוד, כי בסך-הכל היה לה המון שכל, והיא היתה רצינית מאוד, וגם ישרה כמו סרגל. ואני הייתי במצב שחוסר- הצדק העולמי הימם אותי, ובאיילת השחר חיפשתי כביכול יותר צדק ממה שהיה לי ברמות-נפתלי, או במטה הפלוגה. אולי בגלל זה שמחתי לפגוש את לילה. היא בפירוש התאימה לתפקיד של שופט עליון. למרבית הפלא, גם לילה שמחה נורא לפגוש אותי. ממש התחבקנו והתנשקנו, ואם לא היינו מתאפקות היינו בוכות שתינו. היא היתה נהדרת. איך טיפלה בי. ואיך ראינו אחת לשנייה בעיניים, מה אנחנו מבינות שאנחנו לא אומרות, ולא שואלות. והרגשתי נורא קרבה. וצריך להביא בחשבון שבדרך-כלל לילה היתה נחשבת חצופה-מחוצפת, מרשעת, נכנסת לך לנשמה, בלי מעצורים, שואלת שאלות ישר לתוך הלב, בלי להסס, בלי להתחשב ברגשות שלך. וכאן היא היתה כל-כך שונה. ממש בן-אדם אחר. אחרי שהיא נהרגה חשבתי על זה המון. מה קרה לה אז, באיילת-השחר, שהיא פתאום נהייתה מין פלורנס נייטינגל. אולי המוות של יהודה. אולי היא פתאום הרגישה שצריכים להיות טוב אחד אל השני, לפני המוות.