תוכניות הרדיו
אברהם ליכט

 סמל אברהם ליכט (מופיע בספר בשם 'מויש')
היה מ"פ בגדוד השלישי של חטיבת "יפתח". נפל ב-10.5.1948 בצפת.

מתוך אתר "יזכור":
התגייס לפלמ"ח בשנת 1943. השתתף בקורסים והיה מדריך באימונים. בשנת 1945 עלה עם ארגון "בני פלד" להתיישבות ברמות נפתלי. בראשית מלחמת העצמאות נתמנה מפקד אזור צפת.
בחורף 1948 עבר קורס מ"מים, חזר לתפקידו בצפת ונפל ביום שחרור העיר.

כך מספרת עליו נתיבה:
אברהם היה הממ"מם היחידי בקורס קציני חבלה, כלומר- היחידי שהשתתף בקורס כמו חניך והיה כבר ממ"מם ממקודם. חוץ מהחבר'ה שבאו לקורס מהפלי"ם ( הפלמ"ח הימי ). וחוץ מזה - הוא גם היה בסדר. גבוה, יפה כזה, עם לחיים קצת יותר מידי ורודות, לטעמי, אבל בפירוש בחור מקסים. בלונדיני, שזוף, ולא שוויצר בכלל. הוא לא היה ממש סבר'ה. הוא בא לארץ בגיל של סוף העממי, והוא באמת התנהג קצת אחרת מכולנו. הוא לא צרח כמו כולם, וכשהוא היה מרים את הקול, למשל נותן פקודה, לא היו מתנפחים לו הוורידים על הצוואר, כמו לכולנו. הוא גם אף פעם לא היה מצטרד, למשל. גם עוד דבר - הוא גם היה אומר טיפה יותר מכולם 'תודה' ו'בבקשה'. גם תמיד היתה לו מטפחת בכיס. מקופלת כזו. בזה הוא בטח היה היחידי בכל הפלמ"ח. ובכלל- בהחלט היה מורגש שאת החינוך היסודי שלו הוא עוד הספיק לקבל בחוץ-לארץ. אבל למרות כל זה הוא היה נורא בסדר. אף אחד לא העיר לו, ואף אחד לא צחק ממנו על כל הדברים המשונים האלה. אולי פשוט מפני שכיבדו אותו. יש אנשים ש- להם מותר. והוא בפירוש היה אחד כזה. הוא נהרג על המדרגות של מלון "שלווה". ערבי רץ מולו עם רובה דרוך, וגם לאברהם היה טומיגאן דרוך. הוא צעק לערבי : אירפע אידך ! (תרים את הידיים) ונורה מיד.