תוכניות הרדיו
קטעי עיתונות

"מעריב"\ארי שמאי [16.6.1992]

  ארי שמאי מהלל את תוכנית הרדיו הלילית של נתיבה בן-יהודה


"מעריב"\אורי מילשטיין [1991]

  נתיבה בן יהודה: כשפרצה המדינה, הוצ' כתר, 1991, 213 עמ'.


עיתון 'תל-אביב'\גפי אמיר [1990]

העיתון 'תל-אביב' רצה לדעת מה קורה שמפגישים את המנטליות הירושלמית עם המנטליות התל-אביבית ושלח את 'תיבה' ל'טובה'לה'. "אני חושבת שלא ידעו להעריך את היופי שלך אף פעם" ניסתה הבוטיקאית, "איזה מזל שיצאתי עם פרצוף גורילה", אמרה המילונאית העולמית.


נתיבה בן-יהודה [1988]

את מה שעשתה לשפה העברית ולדור הפלמ"ח, נתיבה בן-יהודה עושה עכשיו לירושלים. עוד פרה קדושה. הספר "ירושלים מבפנוכו", יוצא בימים אלה לאור.


"מעריב לנוער"\ענת לב [1988]

אם לנתיבה בן-יהודה היו סקייטבורד או גלשן ב-48' היא הייתה עושה חיים משוגעים: "איזה כיף לנוער של היום. איפה זה היה בזמנים שלי?" היא אומרת. על דקדוק: "מי צריך את כל הקללות האלה, נושא, נשוא, מושא". על טלוויזיה: "אין כמו טלוויזיה בעולם. אז מה אם הנוער לא קורא ספרים?" על בני-הנוער של היום: "הם נהדרים. כל-כך פיקחים, כל-כך אגואיסטים". בת 60 עם ראש של בת 16


"הארץ"\הדה בושס [1985]

נתיבה בן יהודה: מבעד לעבותות; רומאן על שלושה חודשים ב-1948. הוצ' דומינו, 348 עמ'.


כותרת ראשית\ארי שביט [27.2.1985]

זהו דו"ח מדובר שתוקתק במכונה ; מחוספס. יש בו צחנת המוות, קליפות יאוש ואכזבה. נתיבה בן-יהודה כותבת את השני מבין 15 הספרים שנועדו לרפא פצעים לא-נראים ממלחמת השחרור.'מבעד לעבותות' (הוצ' דומינו, ירושלים) בא "להזיז קצת את תולדות הציונות". יש מי שאומר שהזמן עצר בשבילה ב-1949.


מוניטיןן\חנה קלדרון [1984]

  אלה שפרקו את הפלמ"ח לא הצליחו לפרק את נתיבה בן-יהודה. אלה שהתפרקו עם הפלמ"ח, והיום הם מנהיגים או מונהגים, קשה להם איתה. היא אנדרטה חיה לפשיטת הרגל המוסרית שלהם. להם יש וולבו, דירה בנווה אביבים וממשלת אחדות עם הליכוד, ולה יש דירה שני חדרים ברחוב הפלמ"ח בירושלים, שבעה חתולים ושטיחים שלא נוערו 30 שנה. כשהם מגיעים לפת פאטה מגיעה בן-יהודה לפת לחם. מידי פעם הם פוגשים אותה במסיבה, אומרים אהלן, דחילק, מעליש, שאינם נשמעים אותנטיים. בן-יהודה עשתה מהסלנג מקצוע.


"כאן ירושלים"\דן עופרי [21.11.1980]

סיפור נוסף שקרה השבוע, ושבא לנו להביא לכם אותו, היה מסיבת פרידה, שנערכה בביתו של הממונה על אגף ההסברה במשרד העבודה והרווחה גבי (קטצ'ו) הילמן, ואשר אשתו נחמה קוראת למשרד הזה, משרד העבודה ו\או הרווחה. כלת השמחה היתה לא אחרת מאשר נתיבה בן-יהודה, שטורחת תמיד להזכיר, שאין לה קשר לאליעזר. נתיבה הזאת היא טיפוס משהוא לא רגיל, וככה התגלגלו הסיפורים על תקופת העבודה שלה, ואפילו אני, שהייתי צעיר ועול ימים לעומת הנוכחים במקום, לא יכולתי שלא להתגלגל מצחוק לשמע כמה מהאנקדוטות.


לוי יצחק הירושלמי [1978]

 חותם החינוך טבוע בו – וחותמו שלו טבוע במערכת החינוך. השבוע הוטבע החותם הרשמי של המדינה על פעלו בשדה החינוך – עם ההחלטה על הכתרתו כחתן פרס ישראל בתחום החינוך.



«   [1]  [2]  [3]   »